הקדמה

 

אפריל 2012
האביב פורח בחוץ, אבל בתוכי הכול חשוך.

אני מתעוררת בפעם השלישית מאותו חלום. חלום בלהות שמטלטל אותי שוב ושוב. אני מתעוררת מזיעה, רועדת ומבוהלת, מתיישבת על המיטה ומנסה להבין מה קורה לי, ולמה זה קורה דווקא עכשיו.
אותו חלום חוזר אליי שוב ושוב, מפחיד ומבשר רעות. הלחץ גובר, אני מוטרדת מהעתיד שלי, עד שאני מחליטה לפנות למישהו שיעזור לי לפענח אותו.

הוא מקשיב, מרגיע ומסביר לי שהחלום הוא סימן. הוא מאותת לי שהגיע הזמן לעשות שינוי משמעותי בחיים. אבל אני לא מבינה את המסר בפעם הראשונה, וגם לא בשנייה. לכן החלום חוזר, בכל פעם בעוצמה חזקה יותר, כדי לנער אותי, כדי לצעוק עליי: אריאלה, תתעוררי!

 

נעים מאוד, שמי אריאלה פלפל רוזנברג,

ואני מאמינה שמערכת יחסים טובה, שמחה ומרגשת עם אחרים ובמיוחד עם הקרובים לנו מתחילה קודם כל במערכת יחסים טובה, שמחה ומרגשת עם עצמנו. כשאנחנו משנים את היחס אל עצמנו, נפתחת לנו דלת לתקשורת ואווירה טובות יותר עם הסובבים לנו.

במשך יותר מ־15 שנים עבדתי במשרדים שונים ומילאתי תפקידי שיווק, שירות לקוחות ואדמיניסטרציה.

עשיתי תואר ראשון במדעי התנהגות ותואר שני בניהול משאבי אנוש.

הייתה לי עבודה והייתה לי משכורת.

ובכל זאת... הרגשתי כל הזמן שאני מסוגלת להרבה יותר ושאני לא ממצה את עצמי.

חייתי בתחושה שאני מפוספסת ועדיין המשכתי לדרוך כל הזמן באותו המקום בלי לשאול את עצמי מה אני רוצה, מה חשוב לי, מה בא לי באמת לעשות ומי אני רוצה להיות.

היו לי חיים אפרוריים ורציתי לצבוע אותם, להפוך אותם לחיים צבעוניים יותר.

אותו חלום מבעית שחזר על עצמו היה נקודת המפנה בחיי, הוא ניער אותי והיווה מקפצה רצינית בחיים שלי.

הבנתי שאם אני לא אקח אחריות על עצמי, על החיים שלי, ואני לא אעשה צעד ראשון, אנשים אחרים ימשיכו לנהל אותי ולשלוט בחיים שלי, ואיזו זוגיות תהיה לי, אם בכלל.

 

נרשמתי לכל מיני סדנאות וקורסים בהתפתחות אישית עד שהבנתי שהייעוד שלי בחיים הוא לעזור לאנשים ולתת להם כלים למצוא את הנתיב שלהם למציאת האושר שלהם בעבודה, בקריירה ובחיים עצמם.

ואז בצעד נועז אמרתי שלום לחיים הקודמים שלי שכבלו אותי ולא נתנו לי לצמוח.

התפטרתי. נעזרתי באנשי מקצוע ויצאתי לדרך חדשה.

רבים אמרו לי, "איזה אומץ היה לך לעזוב הכול".

אזרתי אומץ כי בחרתי לקחת אחריות על החיים שלי, והיום אני חיה באמונה שהכול קורה לטובתי העליונה ואני גם מזכירה את זה לעצמי ברגעים שאני באנרגיה ירודה.

 

האם יצא לכם לחשוב מהי המילה הזאת אומץ שאני וכולם מדברים עליה?

אם תפתחו את המילון, תמצאו שההגדרה למילה אומץ היא

"תכונה אנושית המגלמת את היכולת להתמודד עם פחדים, כאבים, חולשות, סכנות, אי ודאות או איומים".

 

לי יש הגדרה אחרת למילה הזאת ואני מאמינה שהמילה אומץ מורכבת מ:

אחריות שלנו על החיים שלנו בלי להאשים כל הזמן אנשים או סיטואציות במצב שלנו.

ויתור על דפוסים ישנים, מקבעים שלא משרתים אותנו יותר ומונעים מאיתנו להתקדם.

מטרות. מה הן המטרות האמיתיות שלנו, מה אנחנו רוצים ולאו דווקא מה אחרים רוצים בשבילנו

צעדים. לעשות צעדים, קטנים וגדולים להגשמת המטרות, היעדים והחלומות שלנו.

 

האם גם אתם צמאים לשינוי?

השינוי שלכם לגמרי אפשרי.

אני מאמינה שהתשובות כבר נמצאות בתוכנו וגם האומץ. לפעמים אנחנו פשוט מאבדים אותם בדרך, במהלך השנים, ועכשיו הם מבקשים שנמצא אותם מחדש וניתן להם לצאת החוצה. האומץ חי אצל כל אחת ואחד מאיתנו, רק בעוצמות שונות. אפשר לאמן אותו, לתרגל אותו, ועם תמיכה נכונה הוא ימצא את הדרך לבוא לידי ביטוי. אריסטו אמר שאדם נעשה אמיץ על ידי כך שהוא מתרגל פעולות אמיצות. כלומר, אומץ הוא לא רק תכונה מולדת, אלא גם הרגל שניתן לפתח בעקביות.

אנחנו רגילים לשמוע סיפורי גבורה יוצאי דופן, למשל על אדם שקפץ למים והציל מישהו מטביעה. אחר כך רואים אותו מתראיין בחדשות או קוראים עליו ברשתות, ואכן, מדובר בהבזק של אומץ רגעי ומעורר הערצה. לאנשים כאלה מגיע כל הכבוד על התעוזה.

אבל חשוב לזכור שאומץ לא מתבטא רק במעשים גדולים ודרמטיים. הוא מתקיים גם ביום-יום, ברגעים הקטנים – כשאנחנו בוחרים לומר את האמת גם כשהיא לא נוחה, להציב גבול מול מישהו למרות החשש מעימות, או לנסות משהו חדש שמאתגר אותנו.

האומץ הוא גמיש, ולכל אחד הוא מתבטא אחרת – בהתאם לאישיות, לחוויות ולערכים האישיים שלו. הוא יכול להיות כוח פיזי, עמידה על עקרונות, יצירתיות, או התמודדות רגשית.

כמו שצמח זקוק לאור ולמים, האומץ שלנו זקוק לסביבה תומכת ומעודדת כדי לפרוח. סביבה בטוחה, יחסים תומכים והכרה בהישגים שלנו, יכולים לעזור לנו להרגיש מספיק בטוחים כדי לחשוף את האומץ הפנימי שלנו. עוד ארחיב על כך בהמשך.

פעמים רבות, כשאני מדברת עם האנשים שמולי על אומץ, הדבר הראשון שהם אומרים לי הוא: 'אין לי אומץ או הלוואי שהיה לי אומץ'. אבל כשמדברים יותר הם נזכרים בסיטואציות מסוימות שהם כן אזרו אומץ וכן פעלו איתו.

השנים האחרונות לימדו אותי שמה שיכול להפריע לנו להתחבר לאומץ הם פחדים לסוגיהם, חוסר ביטחון וחוסר אמונה בעצמנו וביכולות שלנו.

החיים שלנו מלאים באתגרים, ובלי אומץ קשה להתמודד איתם.

כאשר אנחנו מתחברים לאומץ היום־יומי ופועלים איתו למרות הפחדים שבהחלט מקבלים מקום של כבוד (הכוונה היא שמכירים בהם, מחבקים אותם ולומדים גם לשחרר אותם) אנחנו מגלים את האני האמיתי והאותנטי שלנו.

כאשר אנחנו מסתכלים על הפחדים שלנו בעיניים ולא נותנים להם לשלוט בנו, אנחנו מכירים בערכים שלנו וברצונות האישיים שלנו, מצליחים לצמוח ולהתפתח כאנשים, לפתח את היצירתיות שלנו, לקבל החלטות נכונות יותר ומהירות יותר, להשיג את המטרות שלנו וגם להוביל שינויים חיוביים במישור האישי ואפילו בעולם.

מחשבות חיוביות, סביבה תומכת וחומלת, למידה מאנשים מעוררי השראה, דמיון מודרך,[1] כתיבה, הם חלק מטכניקות שאנשים אמיצים משתמשים כדי להתחבר לאומץ ולהצליח.

אגב, תוך כדי חזרה לספסל הלימודים ופתיחת העסק הכרתי את בן זוגי.

 

מתוך המסע האישי שלי, הכלים המקצועיים שרכשתי ומתוך שיחות עם אנשים יצרתי ערכת קלפים צבעונית שכולה על אומץ.

אומץ שיעזור לכל אחד ואחת מאיתנו לתפקד ממקום של ביטחון

אומץ שיעניק לנו תקווה ואופטימיות

אומץ שישפיע עלינו לחשוב מחוץ לקופסה

אומץ שיגרום לנו לפעול ביצירתיות וביעילות

אומץ שיאפשר לכולנו להיות אפקטיביים ברמה המקסימלית שלנו

ערכת הקלפים היא גם תזכורת נהדרת להגיד לעצמי כל הכבוד, אני עושה כמיטב יכולתי, אני מסוגלת ומגיע לי יותר.

גם לכם מגיע יותר, גם לכם מגיע לצבוע את החיים שלכם ולהפוך אותם לשמחים יותר.

אתם עדיין תוהים איך אפשר להפוך את החיים לשמחים יותר, במיוחד כשלא הכול ורוד ואנחנו מוצאים את עצמנו בתקופות מאתגרות מאוד כמו קורונה או מלחמה? הרי החיים מזמנים לנו כל מיני אתגרים וסיטואציות, ואך זאת אחריות שלנו לבחור איך להגיב אליהם ואיך לפעול על פיהם, וככל שנתחבר ונתיידד עם האומץ, למרות הפחדים, זה יעלה אוטומטית את רמת השמחה והאנרגיה שלנו.

ד"ר טל בן שחר, שהוא מומחה ומרצה בנושאי פסיכולוגיה חיובית ואושר, אומר שאומץ הוא כלי חשוב להשגת האושר שלנו. פעולות אמיצות מאפשרות לנו לצמוח, להתפתח ולהשיג את המטרות שלנו מה שמוביל לתחושת סיפוק והגשמה. פעולות אמיצות הן גם פעולות קטנות וחדשות שאנו עושים מדי יום, כמו לנסות משהו חדש, להתמודד עם ביקורת, או לפתוח בשיחה קשה. כך אנחנו לומדים, צומחים ומפתחים חיים מלאי משמעות ואושר.

כאן בספר בחרתי להשתמש באומץ כמנוע מרכזי ומפתח להנעה לפעולה בכל התחומים החשובים לנו. זה בוודאי לא המפתח היחיד, יש עוד הרבה מפתחות שמשמשים להנעה לפעולה ולשינוי, אני מתוך המסע האישי שלי, מתוך שיחות עם מטופלות ונשים רבות ששוחחתי איתן, בחרתי באומץ. יצרתי ערכת קלפים ובהמשך התחלתי לכתוב את הספר הזה שעכשיו אתם מחזיקים בידיים שלכם.

האומץ יבוא לידי ביטוי לאורך כל הספר, ודרכו תכירו אותי דרך המסע הפרטי שלי, גם תכירו אותי בכובע של מטפלת, כשאשאל אתכם הרבה שאלות להתבוננות שאולי כמה מהן יאפשרו לכם להסתכל אחרת על דברים. כמו כן תמצאו כמה סיפורי מקרה וגם הצלחות מהקליניקה שלי שיבואו כדי להראות לכם שאפשר לעשות שינוי, אפשר לשדרג מערכות יחסים ובמיוחד עם עצמכם, אפשר להפוך את החיים לשמחים יותר גם שנדמה שזה לא אפשרי.

 

שמעתם את הביטוי "זה לא הגיל, זה התרגיל"?

בכל גיל אפשר לשנות דברים ולהתחבר מחדש לאומץ בתוכנו. יש הרבה אנשים צעירים שמתנהגים ומתנהלים כמו אנשים מבוגרים ותשושים ולהפך, יש גם הרבה אנשים מבוגרים שהם לגמרי לא תשושים, הם נמרצים, פעילים ושמחים כאילו רק עכשיו התחילו באמת לחיות.

מציעה לכם להיות פתוחים לאורך הקריאה של הספר לכל מה שיעלה, להיות באנרגיה של סקרנות.

כשתסיימו את הספר, תשאלו את עצמכם מה תרגישו שתתחברו לאומץ? מה הוא יאפשר לכם בחיים? מה כבר השתנה בכם מבחינת הרגשה, מחשבה או אולי דפוס פעולה חדש רק מעצם הקריאה והכוונה?!

גם אם יהיו דברים שכבר שמעתם אולי הפעם תתבוננו עליהם אחרת מנקודת מבט מרעננת,

ואולי יהיה לפחות משהו אחד שייגע בכם ואף ישנה לגמרי לטובה את חייכם.

שנתחיל?

 

 

 

[1] דמיון מודרך – תהליך שבו אדם מנווט את מחשבותיו ודמיונו בצורה מודעת, בדרך כלל באמצעות הנחיה של מדריך או קובץ מוקלט, במטרה להגיע לרגיעה, להתמודד עם פחדים, לשפר יכולות יצירתיות או לקדם תהליכים אישיים פנימיים.